קז'ואל

לא, לא הקז’ואל הזה

כשמחפשים בגוגל “קז’ואל” בעברית, מקבלים בראש הרשימה את זה. לכן יש בעיה מסוימת בהצהרה על קז’ואל כסגנון האופנתי והתרבותי שלך, כיוון שיש ללוות אותה בהסבר מקדים. אז הנה, זה ההסבר המקדים. תת תרבות הקז’ואלז (Casuals) התפתחה באנגליה של סוף שנות השבעים ותחילת השמונים. שורשיה נטועים בתנועת המודס של הסיקסטיז ומעט בפאנק של הסבנטיז, אך היא נבדלת מהם בהוויה המרכזית שאפיינה אותה: אוהדי כדורגל ביום, בלייני רייבים ואסיד האוס בלילה. לפני כשנה הרחבתי מעט על התופעה במדור התרבות של “ספורט הארץ”, אך מאז קרו שני דברים מהותיים: לאחר תחייה אופנתית ותרבותית של הקז’ואלז בתחילת שנות האלפיים, שגוועה די מהר, אנו עדים לפריחה מחודשת, תוך שהיא מתכתבת במעט עם אופנת ההריטג’ השולטת; ושנית, מיקוד אובססיית הצריכה האינטרנטית שלי - ובעקבותיה גם ארון הבגדים - באופנה שהיא, רובה ככולה, קז’ואלית. נאמן לממוצע הרכישה החד יומי שלי (כמעט, אני מנסה למתן לאחרונה), אשתף פה בפריטי אופנה שקניתי (או שייראו לי מעניינים מספיק גם אם ויתרתי על האפשרות להזמין אותם) ובשאר עניינים שקרובים להוויה הקז’ואלית. יהיה נחמד, אני מקווה.

תודה לאלכס פולונסקי על העזרה בליישר פה הכל מימין לשמאל, ולמשה מאשנב החבילות בסניף הדואר שלי.

ערן לאור, יליד 1982. עורך ב”עכבר העיר”. אוהד הפועל. אנגלופיל.

פייסבוק