קז'ואל
הדברים שאני קונה
Ben Sherman Modern Classics Oxford Shirt

כמעט 50 שנה לאחר שנוסד המותג בן שרמן על ידי ארתור בנג’מין שוגרמן, שהפך עם הזמן לפופולרי וזמין לכל, הוקם בשנה שעברה מותג-בן, Modern Classics. הוא מכוון לקהל בוגר יותר ומתכתב עם שורשי המותג המקורי ועם הדגמים הקלאסיים שלו.

חולצת האוקספורד של בן שרמן, עם מארג הבד שעשוי בשתי וערב, הפכה עם השנים לאחד מהפריטים הפופולריים באופנה הבריטית ובכלל, עד כי כמעט כל חולצה מכופתרת נקראת היום כך. ב-Modern Classics ייצרו לפני מספר חודשים סט חולצות אוקספורד קלאסיות כמו הראשונות מ-1963.

כל מידה יוצרה במספר מוגבל של מאה חולצות בלבד לצבע, כשהחולצה מגיעה בתוך קופסה מיוחדת ועל התווית - שמבשרת בגאווה “Made in England” - מופיע המספר הסידורי המיוחד לה.

עקב סדרת אירועים מתוכננת בקרוב, שמצדיקים לבוש מעט יותר מוקפד, שמחתי למצוא ב-NumberSixLondon מידות אחרונות שהוצעו בפחות מחצי מחיר. בנוסף לקיזוז VAT של 20 אחוז מהמחיר הנקוב, ברוב הזמן מציעים שם משלוח חינם לכל העולם, שהופך את החנות לדי אטרקטיבית. הקופסאות המיוחדות לא שרדו את המשלוח, אבל לא נורא, אין להן שימוש ממילא. הזמנתי אפורה אחת (מספר סידורי 20) ולבנה אחת (מספר סידורי 79). תמיד הייתי סאקר של מהדורות מוגבלות.
מותג: Ben Sherman Modern Classics.
מחיר: £95 £42 לחולצה (משלוח: חינם).
נקנה דרך: NumberSixLondon.
adidas Originals Team GB Gazelle Indoor

את האדידס הראשונות שלי קניתי בחנות הנעליים ליד כיכר דיזנגוף, אצל המוכר העיראקי המבוגר שתמיד אפשר היה להתמקח איתו קצת על המחיר. הן היו מדגם Gazelle - אחד מהדגמים הכי פופולריים של אדידס, מאז יצא ב-1968 - כחולות עם פסים אפורים ואני חרשתי עליהן לפחות כמה שנים. מאז הפעם הראשונה ההיא הספקתי לקנות עוד הרבה זוגות של אדידס, אחר כך להפסיק ולאחרונה לחזור ולחבב מחדש את הטריינרס הקלאסיות שלהם.
לאחרונה, לקראת אולימפיאדת לונדון 2012, השיקו באדידס קולקציה בגדים ונעליים שנקראת Team GB Archive, המבוססת על פריטי הלבוש וההנעלה של נציגי בריטניה לאולימפיאדת לוס אנג’לס 1984. אחד מהפריטים שבה הוא דגם ה-Gazelle הקלאסי בצבעי דגל הממלכה ועם כמה טוויסטים: סוליית גומי בולטת שמעניקה לנעל מראה רטרו נחמד (שמופיע לא רק בקולקציה הזו אלא בכל דגמי ה-Gazelle שיצאו השנה), שלושה סטים שונים של שרוכים (לבן, אדום וכחול, כמובן) ודגל הממלכה המתנוסס באחורי הנעל במקום הלוגו הקבוע של אדידס.

המחיר של הנעל די אחיד ברוב המקומות - בין 69-65 פאונד - אבל הקומבינציה שהציעו ב-Ape and Apple (משלוחים חינם לתקופת הפסחא, קיזוז VAT ו-10 אחוזי הנחה נוספים) הורידו את המחיר שלה ל-50 פאונד, מספיק בשביל שאחליט להפוך אותן לזוג הנעליים שלי לקיץ הקרוב. אז את המוכר העיראקי מדיזנגוף החליפה חנות באינטרנט ואת ההתמקחות על המחיר החליף קופון הנחה, רק ה-Gazelle נשארו - פחות או יותר - קלאסיות כשהיו.
מותג: adidas.
מחיר: £67 £50 (משלוח: חינם).
נקנה דרך: Ape and Apple.
Penfield Cimarron Cable Knit

ולפעמים, החגיגה נגמרת. כלומר החורף, וכל הבגדים היפים שבאים איתו. את הסוודר הזה ראיתי ואהבתי כשיצא בעונת הסתיו-חורף האחרונה, אלא שהמחיר שלו היה גבוה מדי, יחסית ואבסולוטית. תודה לחג הפסחא, שגרם ללא מעט אתרים - בעיקר באנגליה - להציע משלוחים חינם לכל העולם בנוסף לניכוי ה-VAT הקבוע ולחיסול קולקציית החורף.

אחד מהאתרים האלו הוא Unique Menswear, שבו נמנעתי לקנות עד היום מכיוון שהמשלוח לארץ גבוה יחסית. אבל אז הגיע החג, המשלוח קוזז, והסוודר שעלה ברגיל בעונה £110, הצטמצם אחרי כל ההנחות לשליש מחיר.
הוא עשוי מ-100 אחוז צמר כבשים רך ונעים (שונא את אלו שמגרדים), עם דוגמת ה-Cable הקלאסית ועם פאטצ’ העור של Penfield שאני כל כך מחבב. וכן, אני יודע - לא ייצא לי ללבוש אותו עד החורף הבא לפחות, אבל תמיד טוב להיות מוכנים.
מותג: Penfield.
מחיר: £110 £36 (משלוח: חינם).
נקנה דרך: Unique Menswear.
EDWIN E-71 & EDWIN E-55

נאמן להמלצה חוזרת בענייני ג’ינס, אני משתדל לכבס את אלו שלי כמה שפחות. לא בקטע של אמונה טפלה, יותר מתוך רצון לשמור עליהם. כמה אירועים אפופי עשן לא הותירו אותי עם אף ברירה, ולצערי גם לא עם ג’ינס ראוי וזמין. אז בינתיים ניצלתי כמה ימים מעוננים חלקית בשביל לחנוך מכנסי צ’ינו שעוד שכבו בארון, עדיין בניילון, תוך שאני מסמן לי את המטרה הבאה: ג’ינס חדש. או חדשים.

ממה שראיתי באתרים השונים - וזה המון, ג’ינס הוא ז’אנר ביגוד בפני עצמו ממש - מצא חן בעיני במיוחד המותג היפני EDWIN, שמייצר Selvage denim יפני במחירים יותר נגישים משל A.P.C או Evisu, למשל. אגב, אני לא יודע מתי הוחלט ומי החליט שהכי טוב זה דנים יפני; יש איזושהי הסכמה כללית בעניין הקפדה על פרטים ושימוש בטכניקות מסורתיות, אבל אין ספק שזה פשוט נשמע טוב יותר. אני, מצדי, זורם.

שמות הדגמים של EDWIN הם למעשה מספרים שמהווים מעין תעודת זהות עבור כל דגם, עניין די מבלבל בסופו של דבר. אחרי שוטטות מסיבית בלא מעט אתרים, בניסיון למצוא סיילים, דגמים יפים ואת המידה שלי (בכל זאת, אין דין ג’ינס כחולצת טי - צריכים להקפיד), מצאתי את Cultizm, אתר גרמני שהציע לא רק כמה דגמים שונים בהנחה די משמעותית, אלא גם מקזז VAT למזמינים מחוץ לאירופה, מוסיף שובר הנחה למי שעושה לייק בפייסבוק ומעניק משלוחים חינם על הזמנה של 150 דולר ומעלה. שווה ממש.
הבחירה נפלה קודם כל על דגם ה-E-71, שמציג גזרת סלים ובד Red Selvage Unwashed. מדובר בג’ינס מדהימים. כבדים מהרגיל (14oz), עבים, כמעט לא מעובדים, שייקח לי זמן להרגיל אותם אלי - ובטח לא בחודשי הקיץ הקרובים.

כתוספת - בכל זאת, אני צריך ללבוש משהו עכשיו - לקחתי גם את דגם ה-E-55 הקליל יותר, בגזרת Relaxed tapered fit ובד בהיר ושטוף. זה אמור להספיק לי לשנה הקרובה. מה גם שהישנים חזרו מהכביסה.

מותג: EDWIN.
מחיר: $206 $64 ל-E-71 (כן כן), $198 $75 ל-E-55 (משלוח: חינם; לא לקחו לי מכס).
נקנה דרך: Cultizm.
Seaton Shirt & Vive Polo, by The Casual Connoisseur

אחרי הפסקה קצרה וכפויה - פשוט לא מצאתי שום דבר ראוי לקנות - השבוע אני מצפה ליותר מביקור או שניים בסניף הדואר. המשלוח הראשון מגיע מכיוונים של החבר’ה הנחמדים מצפון-מערב אנגליה, The Casual Connoisseur, עליהם כבר כתבתי בעבר.
אם בתחילת הדרך הם ייצרו בעיקר טי-שירטס עם הדפסים עמוסי רפרנסז לתרבות פופולרית ולקז’ואלז, בשנה האחרונה הם מתרחבים גם לפריטים יותר רציניים ומרשימים. חולצת ה-Seaton (הקרויה על שם הדמות שמגלם אלברט פיני בסרט הקלאסי “Saturday Night and Sunday Morning”) - משובצת אדום-כחול, עם כיסים קדמיים בגדלים שונים, תוצרת אירופה - אזלה כמעט לגמרי, בתחילת החורף אבל הצלחתי להשיג אחת מאלו שנשארו במחיר מוזל. הקטע הטוב בה, זה שהיא באמת מתאימה לשבת בערב וגם לראשון בבוקר.

הפריט הנוסף הוא חולצת פולו ארוכה תוצרת אנגליה (הלכתי על הכחולה), שאותה אני מחבב במיוחד בשל הסמל הרקום שעליה, שהופיע על פוסטר בפריז של שנות ה-60 במהלך התקוממות הסטודנטים ותמך במאבק עובדי העסקים הקטנים. מכאן גם שמה של החולצה, Vive. קלאסי.

זהו, אבל רק לבינתיים. בסוף השבוע האחרון, נוכח פסחא המתקרב, הרבה אתרים יצאו במבצעי הנחות ומשלוחים חינם (גם אלינו), והתוצאות - אם יזדרזו שם בדואר - בשבוע הבא.
מותג: The Casual Connoisseur.
מחיר: £75 £45 לחולצה, £47 £38 לפולו (משלוח: חינם).
נקנה דרך: אתר המותג.
Shirt Shuttle

הבלוג הזה לא עוסק - או לא מתוכנן לפחות - לעסוק בגאדג’טים למיניהם, אופנתיים ככל שיהיו. אבל הנה ההמצאה הזו, שעוד לא החלטתי ביני לבין עצמי אם היא שווה באמת או מקסימום שווה איג-נובל: Shirt Shuttle, קייס קשיח שנועד לשמור חולצות מכופתרות ומקופלות ללא קמטים, במזוודה בדרך לחו”ל או לאירוע שאליו מגיעים מהעבודה או משהו.

יש לזה פוטנציאל, לא אכחיש. כמה פעמים נזקקתי למשהו בדיוק כזה ולא היה לי, ונאלצתי לעבור בבית כדי להחליף לחולצה במצב צבירה הגון. המחיר של ה-Shuttle הזה לא זול, אבל באתר Firebox היתה הנחה גדולה עליו, אז נתתי לזה צ’אנס.
הבעיה היחידה, כפי שמשתקפת בסרטון ההסבר, זה שכדי שהחולצה תיכנס לתוך הקייס הזה, צריך לדעת לקפל. ובזה אני לא כל כך טוב.
מחיר: £29.99 £16.99.
נקנה דרך: Firebox.
Bellow Hooded Jacket של Pretty Green

בחודש האחרון מסתמן משברון קטן. אופנת סתיו/חורף 2011 מתחילה לפנות את מקומה לזו של אביב/קיץ 2012, ואמנם הפריטים הנותרים מוצעים במחירים לא רעים - אבל אין כל כך טעם לקנות משהו שלא נשאר עוד הרבה זמן ללבוש אותו, כשבסתיו הבא יגיחו ממילא דברים חדשים ויפים אחרים. מנגד, הקולקציות הקיציות שרק יוצאות נמכרות במחירים גבוהים מאוד ועוד לא ראיתי משהו ששווה מספיק לשלם עליו.
אז הגיע הזמן לרמות, אבל ממש בקטנה. את ז’קט הניילון הזה קניתי בקיץ בלונדון, בחנות הדגל של Pretty Green בקרנבי סטריט. הסיבה שאני מעלה אותו כאן רק עכשיו היא כי מאז שהוצאתי אותו מהמזוודה הוא שוכב מקופל יפה בתוך הניילון ולא נלבש ולו פעם אחת בחורף הזה. כלומר, מבחינתי זה נחשב לחדש וראוי לפוסט.

בכלל, לאורך השנה שעברה קניתי לא מעט בגדים של Pretty Green - הדבר היחיד בעל טעם שליאם גלאגר עשה מאז 1996 - עד שקצת נמאס לי. את חלקם מכרתי באיביי ואת החביבים עלי השארתי אצלי. הז’קט - שהגיע בשלל צבעים, אני העדפתי סגול - הוא דק וקל, עם שני כיסים קדמיים גדולים, לוגו רקום וקפוצ’ון, ובחנות הציגו אותו כפריט מושלם לעונת הפסטיבלים באי הבריטי, שם בכל רגע יכול להתחיל מבול. נראה לי הולם להופעת האיחוד של הסטון רוזס ביוני במנצ’סטר. ליאם, שהציע לחמם אותם עם Beady Eye, בטוח יסכים איתי.
מותג: Pretty Green.
מחיר: £75 £37.5.
נקנה ב: חנות המותג, קרנבי סטריט, לונדון.
Landis Black Bear של Penfield

אני לא זוכה בכלום. אף פעם. זה מציק לי כבר מגיל קטן. בשלב מסוים הפסקתי לנסות להשתתף בכל מיני הגרלות, תחרויות וניחושים. וזה קשה הרבה יותר כשאתה מוקף במכורי ווינר, תאמינו לי.
אבל לפני כמה חודשים השיקו ב-Penfield מין “חפש את המטמון” אינטרנטי, שבו בכל כמה ימים במשך חודשיים פורסמו שאלות על קולקציות של Penfield, ששלחו את המשתתפים למצוא תשובות בכל מיני בלוגים של אופנה. אני לא הטיפוס לזה, אבל השאלות שוחררו תמיד בשעות המתות של יום שלישי בעבודה.

ולא יודע איך זה קרה, אבל זכיתי. במקום השני. במעיל Summit מקולקציית החורף האחרונה, בשווי $320. הייתי מבסוט, כמובן, אבל מיד התעשתי. זה אחלה מעיל והכל - בד ניילון טפלון מבחוץ, ממולא נוצות אווז מבפנים, כיסים למכביר - אבל לא מיוחד בשום צורה. אז ניצלתי את סייל החורף של Penfield בשביל לקנות משהו מרשים הרבה יותר לדעתי, מעיל Landis מקולקציית ה-Black Bear היוקרתית והאקסקלוסיבית של המותג. אפור מבחוץ, משובץ מבפנים וסגירת שרוכים קדמית שמזכירה את המעיל שדניאל קרייג לובש לאורך כל “נערה עם קעקוע דרקון”. בהחלט מרגיש סקנדינבי.
את המעיל שבו זכיתי מכרתי ב-eBay, ויצאתי מקוזז. אני לא חושש מקארמה רעה, ממילא אני לא זוכה אף פעם בשום דבר.
מותג: Penfield.
מחיר: $315 $252 (אבל תכלס בחינם).
נקנה דרך: אתר המותג.
Tavor Shirt של Weekend Offender

החלטת קריאיטיב תמוהה משהו גרמה ל-Weekend Offender לקרוא לליין החולצות האחרון שלהם בשמות של כלי נשק, כמו AK-47 (קלצ’ניקוב), Handgun וגם המצאה ישראלית אחת - Tavor.
כששמים את זה בצד, אז מדובר בחולצת כותנה שקצת מזכירה את ימי הגראנג’ מלאי הפלנל, רק עם טוויסטים כמו כיסים בגזרת שמבריי, תגית העור עם משחק המילים הקבוע של המותג, “ADMIT NOTHING”, וכמובן לוגו יונה רקום.

שילוב הצבעים שחור-לבן-אדום היה תמיד אחד מהאהובים עלי, אבל כשיצאה הקולקציה והחולצה תומחרה ב-£70 לא ממש חשבתי בכיוון. אז הגיעו כל הסיילים של דצמבר-ינואר, ומצאתי אותה בפחות משליש מחיר ב-eBay. מתאים במיוחד לימים הקרים האחרונים, מתחת לז’קט או מעיל.
מותג: Weekend Offender.
מחיר: £20 (משלוח: £5).
נקנה דרך: eBay.
Tee של Paul Smith Jeans

אם היה לי יותר כסף, כנראה ש-Paul Smith היה נמצא הרבה יותר גבוה ברשימת המותגים שאני קונה. חוץ מחגורה שלו, שקניתי לפני כמה שנים בתור קניין איביי חדש ותמים ושהתבררה כמזויפת, רוב הזמן אני מעריך את הבגדים שלו ממרחק.
החולצה הזו, שנקראת “Best of British”, מצאה חן בעיני כבר לפני הרבה זמן, מסיבה מאוד מסוימת. מדובר באיור של האמן Pete McKee, צייר יליד שפילד שאהוב עלי במיוחד. העבודות שלו מתארות ניואנסים שונים בחיי היום והלילה של מעמד הפועלים האנגלי ותרבות הצעירים בממלכה, כמו מוזיקה, פאבים, כדורגל ועוד, הכל במין קומיקסיות שכזו שהוא מעניק לדמויות. יש לי שתי רפרודוקציות גדולות ממוסגרות שלו בדירה הקודמת, וכשאני חושב על זה, באמת הגיע הזמן שאתלה אותן אצלי מחדש.

הטי שירט הזו מגיעה גם בלבן, אבל הלכתי על הוורסיה השחורה. שיתוף הפעולה הזה בין פול סמית’ ומק’קי, הוא אקסקלוסיבי ל-asos, ובסייל האחרון היתה הנחה משמעותית על החולצה, מה שקיצר את הדרך שלי אליה. או את שלה אלי, תלוי איך מסתכלים על זה.
מותג: Paul Smith Jeans.
מחיר: £40 £16 £14.40 (משלוח: חינם).
נקנה דרך: asos.
Polo ו-Sweat של Fred Perry

כבר למעלה משבועיים שלא עדכנתי את הבלוג. לא כי חדלתי מלקנות, לא כי כרטיס האשראי שלי נגנב על ידי האקר סעודי, פשוט מכיוון שכבכל שנה, בהלת הקניות והסיילים לכריסמס, כמו גם חופשת החג הארוכה בארה”ב ובאירופה, יוצרות עיכוב קטן במשלוחים. אבל לא נורא, אם יש משהו שאני אוהב יותר מלהגיע לדואר ולקחת חבילה, זה לבוא לשם ולקחת כמה בבת אחת.

את שני הפריטים הללו הזמנתי מ-asos (איך לא), שהתעלו על עצמם בתקופה האחרונה במיוחד והציעו סייל חגים בהנחות של עד 70 אחוז, פלוס כל מיני קופונים שהסתובבו ברשת ואצלם בפייסבוק. כמו שכתבתי בפוסט הקודם, לאחרונה יש לי חיבה מחודשת לפרד פרי, אבל עם הקפדה על הקולקציות והפריטים שלא מגיעים לפה בדרך כלל. חולצת הפולו הזו שייכת למותג המשנה Laurel Wreath, ומה שאני אוהב בה זה שהיא נקייה לגמרי מהפסים הקלאסיים בשרוול ובצווארון, ושהסמל טיפה יותר גדול.

הפריט השני הוא סווטשירט פסים פשוט אך יפה ואיכותי מאוד בעיני, עם מראה מעט משופשף. לא משהו לצאת איתו בערב אבל לבוש יומיומי יותר מלגיטימי. השבוע זפזפתי ונפלתי על העונה החדשה של “אייל גולן קורא לך”, ושמתי לב שאחרי תקופה ארוכה שבה לבש פרד פרי וקלקל לכולנו, כעת הוא החל לפלוש לטריטוריית בן שרמן. אז אולי עכשיו אפשר לחזור למקור בלב שלם.

מותג: Fred Perry.
מחיר: £75 £27 לפולו, £75 £36 לסווטשירט (משלוח: חינם).
נקנה דרך: asos.
Hughes Brogue Boots של Fred Perry Laurel Wreath

על פרד פרי אין צורך לספר, אני חושב. מי שמעוניין בכל זאת בהקדמה קלה, יכול לקרוא את הטקסט שלי על האיש, המותג והמורשת התרבותית והאופנתית שלו, שפורסם ב”הארץ” לפני כמה חודשים.
ובכן, היתה תקופה, לפני שנתיים-שלוש, שבה הייתי קונה פרד פרי - חולצות פולו, סריגים ונעליים - יותר מכל מותג אחר. מה שקרה בהמשך זה שהבגדים עם סמל עלי הדפנה הפכו לקלישאה נוראית בכל מקום, גם כאן. אני מצדי עברתי למותגים אחרים, אך החיבה הבסיסית למותג נשמרה.

כמו הרבה חברות אחרות, גם בפרד פרי הבינו שהאינפלציה בפופולריות שלהם אצל צעירים פוגעת בסופו של דבר במותג, ולכן לצד הקולקציות הרגילות - שאינן זולות, אבל ברות השגה - הם דואגים לטפח גם את מותג המשנה, Fred Perry Laurel Wreath, שמייצר פריטים ברמת מחיר וגימור גבוהה יותר, ומכוון בעיקר - כמעט נמאס לי לכתוב את זה - לאופנת ההריטג’ הדומיננטית.
רוב הסיכויים שאת מגפי הברוג האלו, מהקולקציה החדשה לסתיו-חורף הנוכחיים, לא הייתי קונה במחיר הרגיל, 125 פאונד (לא רוצה לדמיין כמה היו לוקחים עליהם פה, כשהחנויות התל אביביות מוכרות פולו של פרד פרי ב-700-600 שקל). אבל תודה ל-asos, שהחליטו למכור אותם למשך יומיים בכמעט חצי מחיר (וכצפוי חיסלו את כל המלאי), ובעיקר תודה לחברה שלי, שהחליטה שמגיע לי אותם כמתנה ליום ההולדת המתקרב (יאיי!).

התוצאה, כפי שהגיעה אתמול בקופסה מהודרת, מרשימה מאוד. הם נוחים, מתאימים גם לעונות החמות כיוון שהם לא גבוהים ולא עבים מדי, הצבע החום-שחור הולך כמעט עם כל דבר והם איכותיים מספיק בשביל להחזיק לפחות כמה ימי הולדת.
מותג: Fred Perry.
מחיר: £125 £67 (משלוח: חינם; מכס: 119 שקל).
נקנה דרך: asos.
Sconset Field Jacket של Penfield

אני לא קונה באורבן אאוטפיטרס. לא בחנויות שלהם, שמוכרות ביוקר בגדים שלא זולים ממילא, ולא באתר (האמריקאי) שלהם, שאמנם שולח לישראל אבל לוקח על זה 30 דולר. בסך הכל, כמעט כל מותג רציני שנמכר באורבן אפשר למצוא בהרבה פחות כסף באתרים אחרים. אבל - הרי ברור שיש “אבל”, אחרת לא הייתי פותח בזה - עונת החגים בארצות הברית בעיצומה, והסיילים בהתאם, ככה שנכנעתי בפעם הזו.
מעילים כבר קניתי מספיק לחורף הזה (תראו בפוסטים הקודמים), וגם ככה ממילא אין גשם, ולכן הורגש אצלי מחסור דווקא בז’קט איכותי. על החיבה של לבגדים של חברת Penfield כבר כתבתי פה כמה פעמים; רוב הפריטים שלהם קצת מוגזמים יחסית למזג האוויר שכאן, ולכן דווקא מה שהם מוציאים לעונת הקיץ מתאים לחורף שלנו.

ה-Sconset Field Jacket הזה, חלק מקולקציית ה-Trailwear של Penfield שמכוונת יותר להריטג’, נמכר באתר של אורבן בהנחה משמעותית ושווה מספיק, גם אם כוללים את דמי המשלוח. קיבלתי אותו היום והוא בדיוק מה שרציתי. הוא עשוי מכותנה עבה וגסה מעט, עם חמישה כיסים (שניים בצד, שניים מלפנים ואחד אלכסוני מלמעלה), כפתורי ענק ופאטצ’ עור של הלוגו בצד.

הוא יפה פתוח וגם סגור, אני הולך לחרוש עליו לא מעט וכשאני חושב על זה, אין הגדרה טובה יותר לצמד המילים אורבן אאוטפיט ממנו.
מותג: Penfield.
מחיר: $140 $49.99 $44.99 (עם קוד של 10% הנחה נוספים. משלוח: $30).
נקנה דרך: Urban Outfitters.
ZX380 OG של adidas

כמו כל צעיר אנגלופיל, גם לי היתה תקופת אדידס. אמצע וסוף שנות ה-90, בריטפופ, “טריינספוטינג”, ”Alternative Nation” ב-MTV, ארון בגדים שחצי ממנו ז’קטים מפוליאסטר עם הסמל של adidas Originals, ושישה-שבעה זוגות סניקרס שלהם בו זמנית. חלק מהם עדיין אצלי ונשלפים מדי פעם בפעם.
גם בשנים האחרונות יוצא לי לקנות מדי פעם פריט אדידס כזה או אחר (בעיקר נעליים, שנשמרות נהדר במשך שנים), אבל צריך להודות בצער שהמותג הפך, בעיקר פה, ללא מיוחד או מבדל כמו פעם (וכשאני אומר מבדל, אני מתכוון שבניינטיז ערסים היו הולכים עם בגדים של פומה ופריקים עם אדידס).
וכשאני כבר הולך על זוג אדידס חדש, אני לפחות משתדל שיהיה לפחות מעט ייחודי. ב-End Clothing, שמוכר כמעט כל מותג בגדי גברים ראוי, יש תמיד דגמים מאוד מעניינים שבדרך כלל לא מגיעים לארץ. הבעיה היא שלמרות הנחה של 20 אחוז ללקוחות מחוץ לאיחוד האירופי, הם גובים 24 פאונד על משלוח לארץ, מה שהופך את הקנייה שם ללא ממש כדאית.

אבל לפני שבועיים הציעו באתר משלוחים חינם לכל העולם למשך שלושה ימים - הם עושים את זה מדי פעם, שווה לעקוב - מה שנתן לי הזדמנות לקנות את זוג האדידס האלה, שנמצאות בסייל. מדובר בהוצאה מחודשת של אחד מדמי הריצה הפופולריים של אדידס בשנות ה-80, שילוב של עור, גומי וזמש, וצבע אפור-אדום יפה. יש מצב שהשימוש שלי בהן יהיה יותר ספורטיבי ופחות יומיומי, אבל מבחינתי זו הכי החזרת עטרה ליושנה.
מותג: adidas.
מחיר: £55 £32.5 (משלוח: חינם, הפעם).
נקנה דרך: End Clothing.
Næss Mountain Hat של The Casual Connoisseur

נכון שהופעת האיחוד של הסטון רוזס, בסוף יוני בהיטון פארק שבמנצ’סטר, עוד רחוקה. גם השמש המרגיזה שמכה בפנים בימי הקיץ שבשער 7 בבלומפילד נעלמה לעת עתה. ובכלל, כבר הצהרתי, אני לא כזה טיפוס של כובעים. אבל אי אפשר להישאר אדיש אל מול שיתוף הפעולה של The Casual Connoisseur והבלוג Our Culture, שהביא לפני מספר שבועות את ה-Næss Mountain Hat המרשים הזה.
ולא במקרה אני מזכיר כאן את הסטון רוזס. אחד מסימני ההיכר הבולטים של הלהקה ושל תקופת המאדצ’סטר היו כובעי ה-Bucket של המתופף רני (1, 2, 3), שהפכו ללהיט גדול ולפריט חובה אצל רייברים ואוהדי כדורגל. 80s Casuals, למשל, הוציאו בשנה שעברה Reni Hat משלהם, ומתכננים לקראת הופעת האיחוד גרסה חדשה ודו צדדית לכובע. ואם משהו נראה לכם מוכר, ובמקרה אתם גם שואלים את ויקיפדיה, הרי שה-Bucket Hat הוא בעצם הוורסיה הבריטית לכובע הטמבל של לא אחר מאשר רפול. כן, רפול והסטון רוזס חולקים את אותו עמוד באינטרנט. מדובר - חד משמעית - באחד הקישורים המופרכים בהיסטוריה.

ובכן, לענייננו. כובע ה-Næss של TCC קרוי על שמו של Arne Næss, פילוסוף אקולוגי ומטפס הרים נורווגי. הוא פריט קיץ קלאסי אבל מתאים גם לעונה הנוכחית, אין לו שוליים רחבים כמו ל-Bucket רגיל, יש בו שני כיסים חיצוניים קטנים, הוא עשוי מכותנה (יש אפילו פתח אוורור בצד), היה זמין בשני צבעים (אני קניתי את הכחול) ויוצר במהדורה מוגבלת של 99 כובעים לכל צבע, שאזלה תוך מספר ימים. כמו בכל משלוח של TCC, הוא הגיע גם כמה מדבקות ועם סט של 4 סיכות צבעוניות. מעניין מה רפול היה אומר על זה.
מותג: The Casual Connoisseur.
מחיר: £34 (משלוח: חינם).
נקנה דרך: אתר המותג.